ראיון בלעדי: צביקה ליבוביץ, מנהל הפקות הדפוס של חברת יוניליבר ישראל

לכבוד הוא לנו להגיש ראיון בלעדי עם צביקה לבוביץ, מנהל הפקות הדפוס של חברת יונילוור ישראל, ולשמוע מעט מדעותיו לגבי תחום הדפסות האריזות בישראל, מגמות בעולם ההדפסות ומערכות השיקולים אשר מתבצעות למוצר חדש. 

מספר מילים על צביקה

גר בשרון, סב ל-6 נכדים. שימש עד לפני כחודשיים כמנהל הפקות הדפוס של חב' יונילוור קרוב ל-20 שנה, ולאחר נסיון נוסף של 16 שנה כמנהל בתחום ההפקה פיקוח וייצור אריזות מודפסות אצל 2 מעסיקים שונים בעבר, פרנקל ובניו (היום פרנקל כד מערכות מיכלים) ובחברת דורגיל. ניסיון של 36 שנים בתחום הדפוס וההפקה בכל שיטות הדפוס וההכנה. כיום משמש כנותן שירותי יעוץ לדפוס ולאריזה באופן פרטי. כמנהל הפקות הדפוס והדפסה הוא האיש שכל מוצר אשר מופק בחב' יונליוור על כל שלוחותיה (בייגל בייגל, תלמה, שטראוס גלידות, ורד הגליל, DOVE, מרקי קנור, ועוד) עובר דרכו ומקבל את אישורו לפני ואחרי הדפסה.

מתנדב בארגון הליונס, שימש ב2003-2004 כנציב מחוז ליונס ישראל וסיים לאחרונה פרויקט שעמד בראשו בהתנדבות מלאה של הקמת פארק לילדים עם צרכים מיוחדים וילדים רגילים במטרה להכיר ולקבל את השונה בחברה. הפארק הוקם ביוזמת מועדון הליונס בהוד השרון ועיריית הוד השרון בעלות של 5 מיליון ₪.

נשמח לסקירה קצרה מנקודת מבטך למצב שוק הדפסת האריזות בארץ
אחת התופעות הבולטות שאני מבחין בצורה בולטת היא תופעה שהרבה חברות גדולות, ובעקבותן גם חברות עם היקף יצור אריזה קטן יותר, גילו את האיכות בעולם הדפסת הפלקסו. התהליך הינו מהפך של ממש ב-5 שנים האחרונות מתוך מגמה להוריד את עלויות היצור ועלות המוצר. מבלי להכנס לשמות של מותגים, ישנם מוצרים ברורים שאנו רואים כיום שאין טעם לריצות ארוכות בדפוס השקע, והם עברו לדפוס הפלקסו, אשר מתגלה כיותר ויותר איכותי, עד לרמה שלדעתי צרכן הקצה יתקשה להבדיל. אני מעריך שהמגמה הזאת תתחזק ונראה יותר ויותר עבודות אשר עוברות מהשקע אל הפלקסו.
למרות זאת, אני מזהה עדיין מערכות שיקולים שמרניות יותר אצל גורמי השיווק ולכן לדעתי עדיין יהיו מוצרים ומותגים שלא יוותרו על הדפסות השקע בריצות ארוכות.
אני מזהה זאת כמגמה עולמית ובמיוחד בארה"ב. מתוך שיחות עם קולגות בענף אני רואה ושומע פתיחות גבוה למעבר להדפסה בפלקסו, וזאת עקב האיכויות הגבוהות והעלויות הנמוכות יותר. יש נוספים סיבות נוספות שאני רואה שנלקחים בחשבון והם גמישות גבוהה יותר לשינויים הנדרשים באריזה ובמוצר עקב דרישות רגולטיביות .

מעבר להתחזקות הפלקסו, האם אתה מזהה מגמות נוספות?
בהחלט. אני רואה שלדפוס הדיגיטלי במכונות האינדיגו יש יתרונות רבים גם מבחינת זמן הספקה וגם מבחינת האיכות ואני צופה שגם הדפוס הדיגיטאלי יתפוס נתח גדול יותר מהיום בתחום ייצור אריזות גמישות וגם קשיחות ויתחזק מאוד בשנים הקרובות. אני זוכר שלפני כ-7 שנים, שHP ערך כנס של אנשי מכירות בארץ הוזמנתי לדבר על היתרונות שאני כצרכן מזהה וכבר אז דיברתי על הצורך בשיפור מהירויות הדפסה גבוהות, על גודל פורמט הדפסה רחב יותרו על הצבע שיפור באיכות גבוה יותר של הלבן מבחינה אופקית יחד עם גמישות רחבה יותר בצבעים מיוחדים בדפוס הדיגיטלי, נקודות אלה באים היום ליד ביצוע וממשיכות להשתפר גם היום.

ריצות קצרות?
אני בהחלט אומר בודאות מלאה שהדפסתם של ריצות קצרות יתחזק, עד כדי שנגיע להדפסות On demand, בטווח של שבוע. אף אחד היום לא מייצר ומאחסן כמויות גדולות של אריזות. חברות לא מדפיסות יותר כמויות גדולות כפי שהיה לפני שנים רבות.

ורסיטליות של מוצרים?
היום בהחלט ישנם מוצרי משנה רבים למותגים הראשיים. כל הספקים עושים את זה. הדבר תורם לפרוטפוליו של המוצר ואנו כצרכנים כל הזמן מחפשים חידושים ומוכנים להתנסות, כמובן שתנאי הוא שהמוצר יהיה טוב.

מה המצב כיום של המדפיסים הישראלים?
השוק שלנו מצומצם מאוד ומספר השחקנים הגדולים והאיכותיים בשוק הישראלי הינו קטן. המגוון אינו רחב. יחד עם זאת, בתור מאמין גדול בייצור הישראלי תוצרת הארץ ובמתן הזדמנויות שוות, אני פועל להכניס מדפיסים קטנים ובינוניים איכותיים ולשתף אותם בפעילות, בצורה שתתרום לצמיחת השוק ולתחרות.
על פי תחושת הבטן שלי אני לא רואה שבזמן הקרוב תתבצע השקעה במכונות חדשות רבות אצל הקונברטורים בארץ.

כידוע לך בימים אלו מתעדכנת הרגולציה בנושא תוויות המזון באירופה. החדשה התקנה של האיחוד האירופי 1169/2011 לגבי מתן מידע לצרכנים במזון משנה את החקיקה הקיימת על תיוג מזון כולל חובה למתן מידע תזונתי על מזון מעובד; תיוג חובה של מקור בשר לא מעובד מחזירים, כבשים, עזים ועופות; הדגשת אלרגנים ברשימת המרכיבים למשל בוטנים או חלב; קריאות טובה יותר כלומר גודל מינימלי של טקסט; דרישות מידע על אלרגנים כולל מזונות ארוזים מראש שאינם כמו אלה הנמכרים במסעדות ובתי קפה.
מה דעתך על כך ואיך זה עתיד להשפיע על השוק הישראלי?
בכול החברות הבינלאומית והישראליות מבוצעים כיום שנויים שכאלה, דבר שמביא שקיפות מלאה לצרכן ושיפור איכות חיוו. כידוע לנו, "חוק השומנים" נכנס לתוקפו לאחרונה ו"חוק הסוכרים" לפנינו. כתוצאה מכך משנים אריזות ומתאימים זאת מיד לתקנות החדשות.

נשמח לשמוע מעט מהי מערכת השיקולים אשר מלווה אותך מהי שיטת ההדפסה היעילה ביותר למוצר חדש?
צריך להבחין בין אריזות קשיחות לאריזות גמישות. באריזות הקשיחות האיכותיות, שיטת ההדפסה היא בדרך כלל אופסט או דיגיטאלי. אין ממש אופציה אחרת.
כאשר זה מגיע לאריזות גמישות, הנושא מורכב יותר. לאחר שמסתיים התהליך הארוך של אישור המוצר ואנחנו צריכים לקבל החלטה לגבי שיטת ההדפסה, אני בוחן מספר פרמטרים כמו מורכבות הגרפיקה, כמות ההדפסות וערכים נוספים של המותג ויודע להחליט האם הוא מתאים לשקע או לפלקסו, כאשר בפירוש המטרה כיום היא עדיפות לפלקסו, עקב הסיבות שמניתי קודם.

מחאת המילקי?
יוקר המחיה בישראל הינו בהחלט משהו שאפשר להזדהות איתו. עלויות כוח האדם והייצור בארץ הינן גבוהות ביחס למדינות שכנות כגון ירדן, ראה מקרה מגבות ערד אשר נסגרה עקב פערים גבוהים בעלויות היצור אל מול התחרות, ואפילו אל מול אירופה אשר מצליחה לא פעם לעמוד בתמחורים תחרותיים יותר. אינני איש פוליטי אך בהחלט יש לתת על כך את הדעת.

© Copyright - ברק פולימרים - כל הזכויות שמורות